#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תה. אשת איש שחבלה באדם מדוע לא תמכור כתובתה בטובת הנאה 1) לנחבל 2) לבעלה 3) במעמד שלשה 4) שהבעל יכתוב השטר על שם הנחבל 5) שתעשה קיום לנחבל שלא תמחול? 	"1) שודאי תמחול לבעלה והנחבל לא יוכל לגבות, ואין מטריחים את הב""ד בחינם לבצע את המכירה.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה כל) שהבעל לא ירצה לקנות שלא להפסיד לאשתו א""נ כר""מ דאמר שאסור לאדם לשהות עם אשתו בלא<br>כתובה.<br>3) תירץ ר""י (בתוס' שם) דמעמד שלשתם אינו מועיל בכתובה בעודה תחת בעלה כיון שעדיין לא ניתנה לגבות <sup>קנה</sup>.<br>4) שמא הבעל לא ירצה, ועוד אומר ר""י דכיון שאין הכתובה בשם האשה הרי הוא כאילו משהה אשתו בלא כתובה אע""פ שאין קלה בעיניו להוציאה.<br>5) תירצו התוס' דאינה משועבדת לניזק לעשות לו קיומים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנה.  כתב הרשב""א  (ד""ה כל)  דאם נאמר שמעמד שלשתם אינו בעל כרחו של מי שהמחהו אצלו לא תיקשי ולא מידי, שהבעל לא ירצה לומר לו שיתן לו.</span>"	"ב""ק פט. - פט: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תו. לר""מ כיצד אשת איש יכולה למחול על כתובתה 1) הא אמרינן בכתובות שבסוף ביאה אינה יכולה למחול 2) הרי אסור לשהות עם אשתו בלא כתובה 3) כיון שדן דינא דגרמי הרי תצטרך לשלם ללקוחות? "	"תירצו התוס' (ד""ה כל):<br>1) שכתבה לו התקבלתי <sup>קנו</sup>.<br>2) לאחר שתמחול יחזור ויכתוב לה כתובה ועי""ל דאפילו את""ל שאינה יכולה למחול בעודה תחתיו אכתי יעשה קנוניא ויגרשנה ותמחול לו ואח""כ יחזירנה.<br>3) אפ""ה לא תחוש ותמחול כיון דהשתא לית לה מידי לשלומי אע""ג דלכשתתאלמן תצטרך לשלם יותר, ולמאי דרגיל ר""ת לפרש דאין חייבת לשלם אפילו לר""מ אלא מה שקבלה א""ש טפי.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנו.  והרשב""א  (ד""ה כל)  כתב שלר""מ קנוניא ויגרשנה ותמחול לו ויחזור בסוף ביאה אפילו כתבה לו התקבלתי וישאנה. אינה יכולה למחול. והכא ה""ק יעשה</span>"	"ב""ק תוס' פט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תח. תני חדא עבדי מלוג יוצאין בשן ועין לאשה אבל לא לאיש ותניא אידך לא לאיש ולא לאשה. באלו אופנים ניתן לפרש המחלוקת? (5)<br>	"1) לכו""ע קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. מ""ד לאשה לית ליה תקנת אושא ומ""ד לא לאיש ולא לאשה אית ליה תקנת אושא הלכך משום איש לא נפקי דלא קני להם לגופייהו, משום אשה נמי לא נפקי דאלים שעבוד הבעל למהוי כקנין הגוף.<br>2) דכו""ע אית להו תקנת אושא. מ""ד לאשה קודם תקנה ששעבוד הבעל קל כשאר קנין פירות דקי""ל דלאו כקנין הגוף דמי ומ""ד לא לאיש ולא לאשה לאחר תקנה.<br>3) לכו""ע לאחר תקנת אושא ואית להו דרבא ששחרור מפקיע מידי שעבוד. מ""ד לאשה השחרור הפקיע מהשעבוד ומ""ד לא לאיש ולא לאשה ס""ל דאלמוה רבנן לשעבודא דבעל.<br>4) לתנאים אלו לא היתה תקנת אושא. מ""ד לאשה ס""ל קנין פירות לאו כקנין הגוף ומ""ד לא לאיש ולא לאשה ס""ל קנין פירות כקנין הגוף דמי.<br>5) כתבו התוס' (ד""ה רבי) בשם ר' יצחק בר' ברוך שלא גורסים והכא בקנין פירות כקנין הגוף קמיפלגי. מ""ד לאשה ס""ל כר' יהודה וקנין פירות לאו כקנין הגוף ומ""ד לא לאיש ולא לאשה ס""ל כר""א דאמר שניהם אינם בדין יום או יומים דדריש כספו המיוחד לו וה""נ עבד המיוחד לו."	"ב""ק פט: - צ. ותוס'"		
